בעבור חלק גדול מקהילת המתגרשים, הגירושין נחווים כהתמוטטות של המשפחה - פירוק של הידוע והמוכר אל עבר הלא נודע, ומהלך שמלווה בהרבה חששות ופחדים. במצב כזה מנסים להיאחז בדברים מוכרים ויציבים, שיקנו תחושה של בטחון ויציבות. אחד הדברים המשמעותיים שמסמלים יציבות הוא בית המגורים, בית עם קירות וגג, שלא יכול לזוז מהמקום, שתמיד יהיה אפשר לחזור אליו. יש האומרים שקיימת חשיבות להישאר בבית, בראש ובראשונה עבור הילדים, עבור היציבות שלהם. מנגד, יש הגורסים שמעצם פירוק התא המשפחתי, הבית מזכיר תקופה לא טובה ולכן מתעורר רצון להיפטר ממנו ולא לגור בו יותר, לפתוח דף חדש, בבחינת - משנה מקום משנה מזל.
שרה כץ, עובדת סוציאלית, מגשרת ועו"ד לגירושין בשיתוף פעולה.
הבית והילדים
קיימת דעה על פיה, לפחות בשנה שאחרי הפירוד הסופי שבין ההורים, כשהילדים בגיל ביה"ס רצוי להשתדל שהילדים ימשיכו לגור באותו בית, כדי לא להוסיף עוד משבר. שיהיה מקור יציבות ובטחון עבורם. עדיף לא לטלטל אותם ולסייע להם להישאר באותה שכונה, באותו בית ספר, עם אותם חברים.
גם במצבים שהפירוד איננו סופי וההורים עדיין מבררים את דרכם, ההורה הנותר בבית מתלבט האם לתת לבן הזוג שיצא לבוא לבקר בבית? האם ההגעה שלו לבית מבלבלת את הילדים ונוטעת בהם תקוות שווא שאולי ההורים עוד יחזרו לחיות ביחד? האם כשמאפשרים להורה שיצא להגיע לבית בן הזוג הנותר הוא/היא צריך/ה "להיעלם" ממנו? כדי לאפשר פרטיות עם הילדים? מה הגבולות הנכונים?
במקרים מועטים יחסית בישראל, ובפן נרחב יותר בארצות הברית, זוגות הורים מקיימים את מודל NESTING, לפיו הילדים ממשיכים לגור בבית המגורים הקודם, וההורים הם אלו שמתחלפים ביניהם. בכל פעם הורה אחד בא לגור איתם בבית, במקום שהילדים יעברו וינדדו מבית לבית.
הבית ובני הזוג
חוק המקרקעין קובע כי ניתן לדרוש פירוק שיתוף במקרקעין בכל עת כולל בדירת בני הזוג, כלומר כל אחד מההורים יכול לדרוש את מכירתה.
לא פעם הורים של אחד מבני הזוג אמרו לי, לא מספיק שאנחנו מימנו את קניית הדירה בהתחלה ובעצם הצד השני קיבל חצי במתנה, אז עכשיו אנחנו גם צריכים לקנות ממנו את החצי שנתנו במתנה בתשלום מלא. איפה הצדק?
קיימים מקרים ייחודיים וקשים עוד יותר לגישור, שבהם בן זוג אחד קיבל כספי ירושה מהורה שנפטר והכספים שימשו לשדרוג דירת המגורים הקודמת ועכשיו כאשר הם מתגרשים, בן הזוג השני יהנה מאופן רישום הדירה בטאבו, וצפוי לקבל את מחצית הדירה, למרות שמקורות המימון אינם מקורות משותפים על פי החוק. דוגמא נוספת, הנה שבעל שיתף את אשתו בכספי ירושה ובמועד הפירוד הבעל טען לחוסר צדק שכן הוא שיתף את אשתו ואילו הוריה עדיין בחיים, כך שהאישה צפויה לקבל לידיה סכומים מהותיים בעתיד.
לעומת ההליך השיפוטי, בהליכי גישור ניתן להתחשב במידה רבה יותר בשיקולי צדק, ולאו דווקא לפי הרישום הפורמלי. למשל יכולים הצדדים לתת ביטוי למשך שנות הנישואין או תקופת הקשר, אפשר להתחשב בבדיקה מהן הרזרבות הכספיות של כל אחד מהצדדים ושל המשפחה המורחבת, אפשר לערוך רישום חלק מהבית או כולו על שם הילדים, אפשר לתת זכות להמשך מגורים עד שהילדים מסיימים בית ספר או צבא או לכל ימי חייו של בן הזוג ועוד. ניתן להיות יצירתיים ולהתאים פתרון לכל זוג.
להורדת האפליקציה באפל לחץ כאן
להורדת האפליקציה באנדרואיד לחץ כא
שרה כץ, עו"ד
עובדת סוציאלית, מגשרת ועו"ד לגירושין בשיתוף פעולה.
sarakatz1@gmail.com :מייל
אתר: www.katzsara.com
נייד: 050-7480009
コメント