גישור או בית משפט – מה מתאים לך ?

ההחלטה להתגרש היא דבר אחד. איך לעשות את זה, זו כבר שאלה אחרת בכלל... ולא פחות חשובה!

מה עושים עכשיו? איך ממזערים נזקים? לרוץ לבית משפט? לבית הדין הרבני? ללכת לטיפול זוגי או אולי עדיף טיפול אישי? מה חשוב עכשיו? מה יכול לחכות לאחר כך? על מה לשים דגש? על מה לוותר? על מה לא לוותר? מה הוגן? מה מקובל? יש המון שאלות ואין ממש כוח להתמודד עם הצפת המידע והעצות, ואיך אפשר בכלל לסמוך על מישהו עכשיו?

עו"ד מיכל פיין, מגשרת ועו"ד לגירושין בשיתוף פעולה.

אז בואו נעשה רגע סדר בכל המחשבות והחששות הללו. נתחיל ממה הכי חשוב לכל אחד מכם בנפרד. ולמה? תיעדוף תיעדוף תיעדוף.

לכל אחד ולכל אחת סדר העדיפויות האישי שלו/ה ועכשיו זה הזמן לברר אותו. להבין כיצד עובדים ההליכים השונים ולבחור מה הכי מתאים לך. האם יש לך את המשאבים הדרושים לניהול הליך משפטי ממושך? כסף/זמן/כוח? יש לך סבלנות להליך משפטי שייקח שנים? אתה רוצה לתת לשופט/ת להחליט עבורך? עבור הילדים שלך?

בשיטת המשפט הישראלית הצדדים מתעמתים ביניהם והשופט מכריע מי דובר אמת ומי שקר, מי צודק ומי לא. המחוקק נתן לשופטי המשפחה הרבה שיקול דעת. למעשה, להשקפת עולמם האישית יש משקל על ההחלטות השיפוטיות שלהם. זה מתאים לך? ומה יקרה אם השופט/ת יחשוב אחרת ממך?

גירושין או פרידה של בני זוג, בעיקר כשלהם ילדים משותפים – הינו אירוע משבש נסיבות חיים הגורם לקשיים רגשיים ופסיכולוגים לכל בני המשפחה המעורבים, במיוחד לילדים החווים אותו באופן אישי. המדובר בהתמודדות מרובת משברים, אליהם יש לנתב בתבונה משאבים פיזיים, כלכליים ונפשיים. יחסי משפחה מתאפיינים במערכות יחסים מתמשכות ודינמיות. מערכות היחסים הללו ממשיכות להתקיים ולהשתנות במקביל להליך המשפטי. במילים אחרות, הגירושין אף פעם לא נגמרים. הגירושין הם אירוע מתמשך שלובש ופושט צורה במהלך החיים. המפגש בין "המשפט" לבין הסכסוך המשפחתי הוא הרסני. דווקא בתקופה של תפקוד ירוד, בלבול וחוסן אישי פגיע, כאשר יכולת השיפוט בשפל, נאלצים בני הזוג לקבל החלטות הרות גורל.

"המשפט" - מניח כי פתרון הסכסוך מחייב חשיפת אמת כדי להכריע לטובת אחד הצדדים למחלוקת.

ההליך המשפטי מעצים את הסכסוך - התובע מנסה להוכיח את "האמת" שלו והנתבע מכחיש וטוען ל"אמת" אחרת.

האמצעים להוכחת "האמת" אינם סימפטיים - תצהירים, עדויות, חקירות נגדיות, חוות דעת מומחים, חוקרים פרטיים – כשבכולם מנסים להוכיח שיש "שחור" ו-"לבן", יש "טוב" ויש "רע" והכל בערכים מוחלטים ומובהקים ובלי סימני שאלה, פקפוק או חרטה. טענות הצדדים מפורטות בכתב (כתב תביעה, כתב הגנה ועוד) ובטיעונים בעל פה. טענות אלה מבוססות על עילות משפטיות ועל סעדים המוגדרים בדין.

הדין לא מאפשר סליחה ולא נותן הכרה ברגשות.

מה האלטרנטיבה? אפשר לפנות להליכי גישור, משא ומתן או גירושין בשיתוף פעולה ואפשר גם לפנות להליכי בוררות או לקבל חוות דעת מוקדמת מגורם ניטרלי. אפשר לשים דגש על היחסים הבין-אישיים, על מערכות היחסים המתמשכות בעתיד, לחפש מקורות ל"הגדלת העוגה" כדי לאתר פתרון אשר יענה על מרב האינטרסים והצרכים של הצדדים. פתרון שיש בו רווח הדדי לצדדים ואין בו חלוקה ל"מנצח" ו"מפסיד". במיוחד כאשר לרוב ההורים יש אינטרסים משותפים ביחס לילדים ורצון לשמור על המשך תקשורת יעילה ביניהם כדי לאפשר טיפול משותף עתידי של שניהם בעניינים הקשורים בילדיהם.

בגישור או בהליך הסכמי אחר דוגמת גירושין בשיתוף פעולה, הצדדים עצמם קובעים מה חשוב להם ומתי, מה יטופל כעת ומה יכול להמתין לאחר כך, על מה לוותר ועל מה לא לוותר. והכי חשוב – התשובה לשאלות מה הוגן ומה מקובל – הן מה שהוגן בעיניך ומה שחשוב לך!

להורדת האפליקציה באפל לחץ כאן

להורדת האפליקציה באנדרואיד לחץ כאן

עו"ד מיכל פיין, מגשרת ועו"ד לגירושין בשיתוף פעולה.

מייל: michalfeinlaw@gmail.com

טלפון: 03-5276121

נייד: 052-4571055