השבוע יצוין יום הירצחו ה – 73 (30.1.1948) של המנהיג הפוליטי והרוחני ההודי, שהוביל את תנועת העצמאות ההודית במאבקה נגד שלטון האימפריה הבריטית - מהאטמה גנדי.
עו"ד סמדר דקל נעים, גישורים ודיני משפחה במעגל החיים.
כשחקרתי אודותיו, הופתעתי לגלות שגנדי בכלל התחיל את דרכו המקצועית כעו"ד בתחום העסקי והפרטי וייצג לקוחות בבית המשפט. לאחר מכן עבר לעסוק בפרקטיקה של זכויות אדם ואזרח, ומשם הדרך להיות תיאורטיקן ומנהיג של אי ציות אזרחי וסרבנות הייתה קצרה. אחלה גנדי.
גנדי נחשב לסמל ההתנגדות הלא-אלימה בזכות הגייתה ויישומה של פילוסופיה הממוקדת בחיפוש אחר האמת ובהתנגדות לרשע באמצעות התנגדות פעילה אך לא אלימה.
"אלימות היא נשקו של החזק (הדיקטטור או הכובש), ואילו אי-האלימות היא נשקו של העני והמדוכא ולמרבה המזל, זהו נשק שאם יופעל בחוכמה, יתברר כאפקטיבי יותר מכל אמצעי אחר." ~ פרופ' ג'ין שארפ, הוגה דעות אמריקאי שנודע בשל כתביו הרבים בנושאי אי - אלימות ושלטון.
הסירו דאגה, המאמר הזה ממש לא הולך לעסוק בפוליטיקה ודיכוי עם, אלא על הקשר שבין פילוסופיית (שלא לומר – אסטרטגיית) אי האלימות לבין הליך הגירושין, שבפסקאות הבאות אנסה להציג, ולו רעיונית בלבד, איך (ולמה כדאי) לבנות גשר לא-אלים כאסטרטגיית פעולה בהליך גירושין.
תורת אי-האלימות הינה השקפה לפיה הדרך לפתרון סכסוכים איננה על ידי כוח, אלימות והרס הצד השני, אלא דרך נקיטת פעולות לא אלימות – שכנוע, הסברה, וויתור ויצירת הסכמות.
הליך הגישור הוא הליך קלאסי ומובהק להטמעה טבעית של תורת אי האלימות הגנדיאנית. בניגוד להליכים הפותרים מחלוקות וסכסוכים תוך עוינות, חד צדדיות ואלימות כהגדרתו של גנדי - הגישור מוכוון להסדרת סכסוכים בדרך נטולת אלימות לחלוטין, רצונית ושאינה שוללת הכרה באמת האחרת של הצד השני תוך יצירת שיח.
למה "נשק" אי האלימות הוא הנשק המנצח?
הנה לכם/ן 7 (כמיטב המסורת) רעיונות ועקרונות של תורת אי האלימות ככלי לבניית גשר בגירושין.
1. אסטרטגיית פעולה לחולל שינוי "אי-אלימות משמעה דחייה של השימוש באלימות פיזית במטרה לחולל שינוי חברתי, כלכלי או פוליטי".
נקיטת עמדה שכזו, כנקודת מוצא ופרספקטיבה כוללנית, בתוך הליך הגירושין יכולה לתרום ליצירה של שפה מכבדת, הדדית, חומלת והוגנת בין שני הצדדים, יהיה ההליך מורכב וקשה ככל שיהיה.
במילים אחרות, אם תוכלו להסכים ביניכם על שיטת אי–אלימות כמתווה לכל סוגיות הגירושין – אתם שמים את עצמכם מיידית בעמדה של בוני גשרים ולא הורסי גשרים.
2. פיתוח ערוץ תקשורת לא אלים בבסיס גישת אי–אלימות מונחות, בין היתר, 3 הנחות בסיסיות ליצירת תקשורת לא אלימה: א. לכל בני ובנות האדם אותם צרכים אוניברסליים, ב. כל הצרכים שווים בחשיבותם ג. ישנם מספיק משאבים למילוי בצרכים הבסיסיים של כולם. כך גם בעת פרידה וגירושין.
לשניכם יש בד"כ את אותם צרכים בסיסיים – הצורך בביטחון, הצורך בבית ובקרקע יציבה, הצורך בהכרה, הצורך במימוש עצמי, הצורך שיקשיבו וייראו אתכם.
אם תכירו בכך ששניכם חולקים את אותם צרכים, ושהצרכים של שניכם חשובים באופן שווה – תראו כיצד יש באפשרותכם לספק ולמלא את הצרכים הללו גם במשבר הכי גדול של חייכם.
אני אומרת לכם, באחריות מלאה ובפרספקטיבה של 20 שנות ניהול הליכי גישור משפחתיים – ניתן למצוא ולייצר פתרונות להכל, להגמיש את המציאות ולהשיג הישגים טובים ויעילים לשניכם בעת פרידה.
וגם, תזכורת קטנה וחשובה ש: סוף טוב לעולם לא יוכל לצמוח מכוונות רעות. אז מה אכפת לכם להתכוון לטוב, מקסימום גם ייגמר בטוב 😊.
3. לאמת פנים רבות גנדי ראה באמת חלק בלתי נפרד מאי_אלימות. הוא גם ראה חשיבות גדולה בהבנה שלאמת פנים רבות – האמת של צד אחד שונה מהאמת של הצד השני, שמבחינתו האמת דווקא אחרת.
גם בגירושין, ואולי במיוחד שם - לאמת ביניכם פנים רבות. ככל שתקדימו להפנים את זה, כך הדרך שלכם תהיה קלה יותר לעיכול. זו לא קלישאה או סיסמא "אין אמת אחת". האמת האמיתית היא שבאמת אין אמת אחת. והאמת? זה גם לא משנה. מה שמשנה הוא שאתם יכולים ליצור הגדרה מחודשת של אמת משותפת, חדשה או קיימת, ואיתה לצעוד קדימה ולייצר מציאות טובה יותר.
4. להפוך תקליט: העולם הוא לא טוב ורע – נכון ולא נכון אחרי שהבנו שאין אמת אחת, אני מזמינה אתכם/ן להרהר ולערער על תפיסת הטוב והרע.
לפי תורת אי-האלימות, הסיבה לתקשורת אלימה היא תפיסת עולם כוחנית לפיה קיים נורמלי ולא נורמלי, צודק וטועה, נכון ולא נכון, טובים ורעים. מתוך ראייה זו, העולם מתחלק לאלו שצריכים לשלוט בכוח ברעים או באלו שטועים ולתקן אותם ואת דרכם.
בטח זה נשמע לכם מוכר. כולנו, כ-ו-ל-נ-ו, חוטאים וחוטאות לחשוב כך ולסווג באופן אוטומטי את עצמנו לטובים וצודקים ואת האחר לרע וטועה. זה מנגנון הגנה אנושי, טבעי ומשותף לכולנו.
תפיסה כזו בהליך גירושין היא תאונת שרשרת. שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה. תפיסה כזו גוררת בהכרח תגובה מיידית דומה מהצד השני – שחווה את עצמו.ה כצודק.ת וטוב.ה וכן הלאה.
אפשר להפוך תקליט. ולא לראות אתכם כמחנות – אני מולו, אני מולה.
כפי שתורת אי-האלימות מתבססת על שוויון ראשוני ומהותי בין בני אדם – אין חייו של האחד עולים הערכם על חייו של חברו – כך גם בסיפור שלכם. זה לא רעיון מופשט. יש לנו אחריות כלפי העתיד שלנו ושל הסובבים אותנו, גם אם זה לא הדבר הכי מתאים וטבעי לנו כרגע.
שניכם שווים. הפחדים, הצרכים והקשיים שלכם – שווים. זה לא משנה מה גרם להתפרקות הקשר הזוגי. שאלת האשם לא מקדמת אתכם. בכתיבת הסכם גירושין אין צד אחד שצודק יותר מהשני או טוב יותר מהשני. ברגע שתצליחו להקשיב למנגינה הזו ולקצב שלה – תוכלו לבנות גשר.
5. האלימות היא בחירה לאלימות ניתנו הסברים רבים, הבאים לומר לנו שאי-אפשר בלעדיה.
האלימות נטועה עמוק בתולדות החברה האנושית, עוד מימי בראשית של קין והבל. תפיסת אי-האלימות אינה חולקת על עצם קיומה של האלימות, אך היא מסרבת לראות בה כהכרחית שלא ניתן בלעדיה. כמו שאומרים אצלנו "ככה זה". האלימות אינה בלתי-נמנעת, ובכוחנו – ומחובתנו –לבחור בה או לדחותה.
זו אולי התזכורת הכי חשובה בכלל ובהליך גירושין בפרט – הבחירה. יש לכם את היכולת והכוח לבחור באפשרות שתקדם אתכם, שתטיב עם הילדים שלכם, שתייצר עתיד טוב יותר, שתביא לפתרון הסכסוך ולא תחריף אותו. שתייעל ושתדחוף אתכם להמשיך הלאה בחיים.
ויש לכם גם את האפשרות ההפוכה – להקשות, להתיש, להתבצר בעמדות, להתקטנן ולרדוף צדק במקום לעשות שלום.
בקיצור – תבחרו טוב.
6. המטרה: כבוד והערכה גישת אי-האלימות תופסת את מטרת המאבק, כל מאבק, לא כזכיה במובן "ניצחון" משחק סכום אפס אלא דווקא לזכות בכבוד והערכה. אם תחשבו על זה רק לעומק ובקור רוח, זו בדיוק המטרה של הליך הפרידה.
אז תפתחו בהליך גירושין אלים וסוער במיוחד, תלחמו על מה שצודק ונכון בעינכם, ואז מה? מה יישאר בידיכם? אדמה חרוכה.
בעיניי, המטרה העמוקה וגם הפשוטה ביותר בסיום תהליך הפרידה היא להרגיש שקיבלתם את המקום שלכם, שהקול שלכם נשמע. אין טעם להיגרר לעימותים והתגרויות במחיר של סבל אישי נקודתי.
המטרה שלכם היא לשפר את היכולת שלכם לשתף פעולה, במסגרת תהליך הפרידה הקשה, ובוודאי שבמבט לעתיד שלכם כהורים לילדים משותפים.
7. סכסוכים צריכים להיפתר- בחכמתו, טוען גנדי שסכסוכים לא יכולים להימשך לעד.
כלומר, אנחנו יכולים ויכולות להעביר שנים (על גבי שנים) בחיפוש אחר פתרונות טובים יותר, בלנסות להוכיח את הטעויות של האחר, בשיפוטיות, בהתעקשות על עקרונות שנראים לנו הכרחיים, אבל - בסוף בסוף בסוף, אי אפשר להמשיך את המאבק לנצח.
אז למה מלכתחילה לעשות את זה ארוך?
יש כל כך הרבה היגיון בגישור גירושין על פני מלחמת גירושין.
תורת אי-האלימות נותנת לנו חיזוק לתפיסת העולם שרואה בגישור הליך מיטיב ליישוב סכסוכים בכלל וסכסוכי גירושין במיוחד. נכון, גישור תלוי תמיד בשני הצדדים וההבטחה של הגישור תמיד תהיה תלויה ברצון הטוב של שני הצדדים.
לא פעם אני שומעת טענות כמו "אין פרטנר לשלום" או "צריך שניים לטנגו". האם מספיק שרק אחד הצדדים ידבוק בעקרונות אי האלימות? אז מסתבר שכן.
זו אסטרטגיה שעובדת, או כפי שציינתי בתחילת המאמר – מדובר ב"נשק". כשצד אחד מתמיד בעקרונות אי-האלימות יש בכך כוח אדיר. על כך ועוד, אכתוב בקרוב.
להורדת האפליקציה באפל לחץ כאן
להורדת האפליקציה באנדרואיד לחץ כאן
עו"ד סמדר דקל נעים, גישורים ודיני משפחה במעגל החיים.
קישור לפייסבוק: https://www.facebook.com/gishurim7/
אתר: www.gishurim.net
מייל: smadar@gishurim.net
טלפון: 054-458-2683
Comments